על טיפול פסיכודינמי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – בקצרה

 

טיפול פסיכודינמי (נקרא גם טיפול דינמי) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (נקרא גם סי בי טי: CBT) הם שני סוגי הטיפול הנפוצים ביותר כיום בעולם הפסיכותרפיה. בקטע הבא אספר בקצרה על שני סוגי הטיפול, עבור מי שחושבים להתחיל טיפול ומתלבטים מה מתאים עבורם.

 

טיפול פסיכודינמי

 

טיפול פסיכודינמי הוא הגדרה רחבה שכוללת בתוכה מגוון של מסורות טיפוליות. מקורו בפסיכואנליזה של פרויד, שמניחה את קיומם של רבדים שונים בנפש – מודעים ולא מודעים, שבתוכם 'מבנים' נפשיים שונים שנמצאים באינטראקציה אחד עם השני. לפי פרויד, אחד הסיבות לקשיים נפשיים היא קונפליקטים לא מודעים בין אותם מבנים ובהתאם, מטרת הטיפול על פיו הייתה להעלות את הקונפליקטים האלו למודע וכך ולעזור לאדם להתגבר על הקשיים מהם הוא סובל. מאז פרויד, הוגים שונים פיתחו והרחיבו את הפסיכואנליזה, כאשר כל אחד שם את הדגש במקום אחר ובעקבותיהם התפתחו מסורות טיפוליות שונות, אולם ככלל, ניתן לומר שבטיפול דינמי עוסקים בחומרים לא מודעים ובדינאמיקה שבין המבניים הנפשיים השונים ומכאן שמו.

 

הנחה של הטיפול הדינמי היא שתכנים ורגשות לא מודעים קשורים לחוויות שחווינו בעבר (לפעמים הרחוק) ובאינטראקציות שחווינו עם דמויות משמעותיות איתם היינו (ואולי עודנו) בקשר לאורך השנים. אותם תכנים ורגשות לא מודעים, שכאמור לעתים נמצאים בקונפליקט אחד עם השני, באים לידי ביטוי במגוון דפוסי התנהגות שפעמים רבות פוגעים בנו ומייצרים הרבה סבל בחיינו. במקרים מסוימים ייתכן ונשים לב שאנחנו מתנהגים בצורה שלא מקדמת אותנו אך נתקשה להבין מדוע או כיצד ניתן להתנהג אחרת. בפעמים אחרות, ייתכן וכלל לא נדע באיזו מידה אנו אחראים לכך שהמציאות שלנו כפי שהיא. בטיפול דינמי, מתאפשר לחקור באופן עדין ומדויק את המחשבות והרגשות שעולים בנו בחיי היומיום בסיטואציות שונות ולפענח אט אט כיצד אלו קשורים לחלקים לא מודעים של נפשנו. כאשר המודעות שלנו לחיי הנפש שלנו מתרחבת, נפתח לנו מרחב נפשי בו ניתן לשהות, רגשות שלא קיבלו ביטוי יכולים להתבטא באופן חופשי, טווח האפשרויות שאנו רואים לנגד עיננו גדל ונעשים חופשיים ומשוחררים יותר.

 

טיפול דינמי לרב אינו מוגבל בזמן, בין היתר בשל אופייה המופשט והרחב של העבודה הטיפולית. בעוד שישנן גישות שמקדמות טיפול דינמי קצר טווח, טיפול דינמי עשוי לערוך פרק זמן ממושך. מבחינה מחקרית, ישנו אתגר מסוים לחקור טיפול דינמי, כיוון שהוא משתנה באופן מהותי מאדם לאדם. עם זאת, ישנן עדויות מחקריות לכך שטיפול דינמי יעיל בטיפול בדיכאון, הפרעת חרדה כללית, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, בולימיה, הפרעות שימוש באלכוהול ומשככי כאבים אופיאטיים ועוד. מעבר לטיפול בהפרעות מאובחנות, טיפול דינמי רלוונטי במיוחד למי שמעוניינים להכיר את עצמם טוב יותר, לשפר את מערכות היחסים בחייהם, לחוות טווח רחב יותר של רגשות, לחיות חיים משמעותיים ומספקים ולשפר את רווחתם הנפשית.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy; CBT)

 

CBT מתייחס למגוון של התערבויות פסיכולוגיות, שמבוססות על מודלים מדעיים של התנהגות אנושית. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי התחיל כטיפול התנהגותי בלבד שנשען על תיאוריות למידה (של פאבלוב, ווטסון וסקינר) וכלל התערבויות שהן התנהגותיות באופי שלהן. למשל, מטופלים למדו "לצ'פר" את עצמם לאחר שהגיבו באופן חדש ומיטיב לסיטואציה שבעבר התקשו להתמודד איתה. כיום, טיפול שהוא רק התנהגותי אינו מאוד נפוץ ולרב נמצא בשימוש להפרעות ספציפיות, לדוגמה הפרעות על הרצף האוטיסטי. בהמשך, מודלים קוגניטיביים הוסיפו לטיפול אלמנטים של חקירת של מחשבות ופרשנויות של המציאות, הבנה של סימפטומים שונים והמשמעות שלהם, נגיעה באמונות לגבי העולם ולגבי העצמי ועוד – מה שנקרא CBT גל שני. בשנים האחרונות CBT עבר עדכון נוסף ע"י אימוץ של גישה יותר חווייתית לטיפול, הגדיל את טווח ההתערבויות בטיפול והוסיף לטיפול מגוון של התערבויות פחות ישירות (בנוסף לישירות שהוא כולל) והרחיב את המשמעות של 'תהליך שינוי' – מה שנקרא CBT גל שלישי.

 

ב-CBT, המטפל והמטופל עובדים יחד על מנת להבין בעיות שונות של האדם במונחים של הקשר בין רגשות מחשבות והתנהגות. CBT לרב מתמקד בסימפטומים ספציפיים ונועד לאפשר הפחתה של המצוקה הנובעת מהם, שינוי של האופן שבו חושבים עליהן וגיבוש התנהגויות מיטיבות יותר. ב CBT לומדים מגוון של מיומנויות פרקטיות (כמו למשל שינוי המשמעות שניתנת לסיטואציה מסוימת) והמטפל מניע את המטופל באופן אקטיבי להשתמש במיומנויות האלו מחוץ לחדר הטיפולים (למשל באמצעות "שיעורי בית").

 

בשל אופיו המובנה, CBT  נחקר רבות ונמצא יעיל לטיפול בדיכאון, הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה , חרדה חברתית, פוביות ספציפיות, הפרעת טורדנית כפייתית (OCD), בולימיה ועוד. טיפול CBT נחשב לקצר באופן יחסי, כאשר מחקרים על CBT לרב מדברים על בין 10-20 מפגשים. במציאות, משך הטיפול משתנה ותלוי במגוון של גורמים כמו הקשיים איתם מגיע המטופל, מטרות הטיפול ועוד.

 

בקליניקה שלי אני עובד עם שתי הגישות, הדינמית והקוגניטיבית-התנהגותית. ההחלטה על הגישה הטיפולית נשענת על המטרות הטיפוליות המוגדרות בתחילת הטיפול ועל ראייתי המקצועית את המקרה הספציפי ואת הגישה הדרושה לו.

 

מקורות:

 

  1. . Hayes, S. C., Luoma, J. B., Bond, F. W., Masuda, A., & Lillis, J. (2006). Acceptance and commitment therapy: Model, processes and outcomes. Behaviour research and therapy44(1), 1-25.‏
  2. . Leichsenring, F., Hiller, W., Weissberg, M., & Leibing, E. (2006). Cognitive-behavioral therapy and psychodynamic psychotherapy: techniques, efficacy, and indications. American journal of psychotherapy60(3), 233-259.‏
  3. . Mitchell, S. A., & Black, M. J. (2016). Freud and beyond: A history of modern psychoanalytic thought. Hachette UK.‏
דילוג לתוכן