תחומי הטיפול בהם אני מתמחה
בעמוד זה תוכלו למצוא רשימה של התחומים המרכזיים בהם אני מטפל בקליניקה שלי, עם הסברים קצרים (מאוד) על כל אחד וכיצד טיפול פסיכולוגי יכול ולהועיל. חשוב לי לציין שביחד עם ההסברים הכללים שמופיעים, אנשים שמתמודדים עם אתגרים שנשמעים דומים, למעשה נמצאים בחוויית חיים שונה באופן מהותי ועל כן הטיפול בכל אחד ואחת הוא שונה ומותאם באופן אישי.
לחץ וחרדה
לחץ נפשי
לחץ נפשי נגרם לרב כאשר שרויים בתפישה שהדרישות מאתנו גבוהות ממה שאנחנו מסוגלים להתמודד איתן. דרישות אלו יכולות להגיע מבחוץ – מהעבודה או במערכות יחסים אך יכולות גם לנבוע מבפנים – מאמונות ותפישות שלנו לגבי עצמנו. ברמות נמוכות, הלחץ יכול להעלות מוטיבציה ולהניע לפעולה, אך ברמות גבוהות הוא עשוי לעורר מצוקה וכאב, לפגוע ביכולת לקבל החלטות ולפעול וכך להוביל לתפקוד ירוד ובטווח הארוך אף להוביל למחלות גופניות. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע הבנה ומיתון של הגורים הפנימיים והחיצוניים ללחץ, במציאת איזון בין לחץ שמקדם ללחץ שפוגע, בפיתוח יכולות הרגעה עצמית ובשיפור היכולת לחיות ולפעול תחת לחץ
חרדה
חרדה היא מצב נפשי שיכול להתבטא בתחושות גופניות (כמו דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה ( רגשות קשים (כמו פחד, דאגה) ומחשבות שליליות שחוזרות על עצמן. חרדה עשויה להתעורר סביב חשש לבריאות ומוות של אדם קרוב או של עצמנו, סביב ביצועים (בעבודה, מבחנים, במיטה) או גם להיות קשורה לנושא נקודתי כמו חרדה מנחשים, מזריקות וכו'. חרדה היא תגובה טבעית למצב של חוסר וודאות והיא דומה מאוד לתחושה של פחד או איום מפני סכנה (שאינה בהכרח מוחשית ברגע זה). ניתן לחשוב על חרדה כעל אזעקה של מכונית, שמצפצפת כאשר משהו אינו כשורה. לעתים, המנגנון של האזעקה יוצא מאיפוס והיא מתחילה לצפצף גם כאשר במציאות, אין בכך צורך. כאשר החרדה נהיית כרונית היא עשויה להוביל לדפוסי התנהגות שמייצרים פגיעה משמעותית בחיים, ואף לתסמינים בריאותיים שונים וכאב פיזי. מצבים שונים אלו, באים לידי ביטוי בהפרעות חרדה שונות.
ישנן סיבות שונות לחרדה, החל מחשיפה לאירועי חיים טראומתיים או מסוכנים בהווה או בעבר, לחץ נפשי מתמשך, שימוש בחומרים באופן לא אחראי, גדילה והתבגרות בסביבה מאיימת או אלימה, מערכות יחסים פוגעניות ועוד. בדומה למצבים נפשיים אחרים, חרדה שאינה מטופלת עשויה להתעצם ולפגוע בתחומי חיים שונים כמו גם להוביל לסימפטומים של דיכאון. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להבין את הגורמים לחרדה ובכך להפחית את החרדה, לעזור לשנות את סגנון ההתמודדות עם החרדה.
דאגת יתר
דאגת יתר הינה דפוס מחשבה שלילי שפוגע מאוד באיכות החיים ובתפקוד. בעוד שלכולם יש דאגות שונות, הסובלים מדאגת יתר עסוקים בדאגה לפרקי זמן ממושכים, עד כדי כך שלעתים אינם מסוגלים להתעסק בדברים משמעותיים עבורם כמו לעבוד , לנהל מערכות יחסים זוגיות, לבלות עם הילדים ועוד. לעתים הדאגה אף עשויה להקשות על האדם לישון ולאכול. לעתים אנשים שסובלים מדאגת יתר מרגישים שהדאגה היא חלק מהאישיות שלהם ומתקשים לדמיין מת עצמם ללא החרדה, אך למעשה דאגה היא סגנון התמודדות שנועד להפחית חרדה. אנשים רבים המתאפיינים בדאגת יתר חושבים שהיא תורמת להם בכך שהיא שומרת עליהם מפני סכנה אך למעשה, הדאגה משבשת את תפיסת המציאות ומייצרת מצב של חוסר אונים מפני איום שאינו קיים. דאגת יתר הינה סימפטום של הפרעת חרדה כללית. היא אינה גזירת גורל וניתן לטפל בה ולעזור לאדם למצוא דרכים אחרות – בריאות ומיטיבות יותר – להתמודד עם החרדה.
חרדה חברתית או פוביה חברתית
חרדה חברתית או פוביה חברתית מתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. היא נפוצה בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות, אך גם מבוגרים רבים סובלים ממנה. כמו הפרעות החרדה השונות, גם חרדה חברתית מייצרת דפוסי התנהגות שפוגעים מאוד בתפקוד התקין – בלימודים, בעבודה ובמערכות היחסים. כאשר אינה מטופלת, חרדה חברתית יכולה להתעצם ועשויים להתלוות אליה סימפטומים נוספים של דיכאון וחרדה. טיפול פסיכולוגי נמצא כיעיל בהתמודדות עם חרדה חברתית ויכול לסייע בגיבוש דפוסי התנהגות מיטיבים, פיתוח יכולת ההרגעה העצמית וויסות הרגשות ועוד.
התקפי חרדה או התקפי פאניקה
התקפי חרדה או התקפי פאניקה (בעברית: תבהלה) הם מצב שבו תגובת פחד או חרדה עוצמתית מאוד מתעוררת בפתאומיות (לעתים בלי סיבה נראית לעין). בזמן התקף פאניקה, החשיבה נעשית מעורפלת ולא הגיונית והאדם יכול לחשוב או להרגיש שהוא לקבל התקף לב, להיחנק ולמות. אנשים שחווים התקף חרדה או פאניקה, לרב חווים זאת באופן מפתיע ובלי יכולת להתכונן לאירוע ועל כן מצויים בתחושת חוסר אונים קשה. עקב כך, אנשים עשויים למצוא עצמם במצב מתמיד של חרדה מפני התקף פאניקה שעשוי להופיע ללא התרעה. החרדה מפני התקף שעשוי להגיע עשויה בעצמה לעורר התקף שכזה ולפעול כ'נבואה שמגשימה את עצמה'. במצבים כאלו, התקף בודד עשוי להתפתח להפרעת פאניקה, שכמו הפרעות חרדה אחרות גוררת פגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים. טיפול פסיכולוגי נמצא כיעיל בהתמודדות עם התקפי חרדה ופאניקה ומומלץ להתחיל את טיפול בהם מוקדם ככל האפשר כדי למנוע את התפתחותה של הפרעה שחוזרת על עצמה.
חרדה או פוביה ספציפית
חרדה או פוביה ספציפית הינה תגובת חרדה שקשורה ומתעוררת בתגובה ל או במפגש עם אובייקט או מצב מסוים. לעתים החרדה עשויה להתעורר אף מחשיבה או דמיון של אותו אובייקט ולאו דווקא מפגש עמו במציאות. ישנן פוביות ספציפיות מסוגים שונים, הנפוצות שבהן הינן פוביה מטיסות, פוביה ממקומות פתוחים או סגורים, פוביה מעכבישים, נחשים או חרקים, פוביה מזריקות והליכים רפואיים ועוד. אנשים רבים יכולים לחיות חיים תקינים עם פוביה ספציפית, כל עוד אינם נפגשים באובייקט המפחיד. למשל, אדם עם פוביה מכרישים יכול לחיות את חייו ללא הפרעה כיוון שאינו נפגש בכרישים בשום שלב בחייו. אולם, אנשים רבים הסובלים מפוביות מאמצים לעצמם דפוסי התנהגות שמאפשרים להם להימנע ממפגש עם האובייקט המפחיד עבורם, וכך עשויים לייצר פגיעה קטנה או גדולה בחייהם. למשל, אדם שסובל מפוביה מכלבים, עשוי לבחור בדרך ארוכה יותר לביתו כדי שלא לעבור ליד חצר עם כלב שנמצאת בדרך נוחה יותר. טיפול פסיכולוגי נמצא יעיל ביותר לפוביות וכולל לרב, חשיפה הדרגתית ביותר לאובייקט המפחיד ביחד עם טכניקות וויסות רגשות והרגעה.
סוג נוסף ונפוץ מאוד של חרדה ספציפית הוא חרדה שקשורה לתפקוד מסוים, בניגוד לאובייקט חיצוני. למשל, חרדת קהל היא חרדה שמתעוררת בעת עמידה או דיבור בפני קהל. חרדות ספציפיות עשויות לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים, כיוון שעצם תגובת החרדה פוגעת בתפקוד או בביצוע וכך מעצימה את תגובת החרדה וכן הלאה. חרדת מבחנים היא דוגמה לחרדה נפוצה ביותר בקרב תלמידים וסטודנטים, שבעת שנגישים למבחן ועל אף שלמדו את החומר בצורה מספקת, נתקפים בחרדה ומתקשים לשלוף את הידע ולהצליח במבחן. חרדת ביצוע הינה חרדה נפוצה אצל גברים רבים, שסובבת סביב התפקוד המיני ועשויה להתעורר בעת או לקראת קיום אקט מיני, לפגוע בהנאה או ביכולת לקיים אקט מיני בכלל. חרדות מסוג זה גורמות לסבל רב ולפגיעה בתפקוד, לירידה בערך העצמי ולעתים עשויות להתפתח להפרעות דיכאון וחרדה אחרות. התפתחות חרדות ספציפיות עשויה להיות קשורה לאירוע של כישלון (אמיתי או מדומיין) בתחום הספציפי, אך עשויה להיות קשורה גם להיסטוריה האישית ולחרדות אחרות שאינן מקבלות מענה. בטיפול פסיכולוגי יכול לסייע עם חרדות ספציפיות על ידי הבנה של הגורמים להן, ברכישת טכניקות הרגעה, שינוי דפוסי התנהגות שמחזקים את החרדה ועוד.
דיכאון וקשיי מצב רוח
דיכאון היא מילה המשמשת באופן יומיומי לבטא תחושות של עצב ודכדוך. בשפה המקצועית, דיכאון מז'ורי הוא שם של הפרעה נפשית, שעשויה לבוא לידי ביטוי בתחושות של חוסר ערך עצמי או אשמה, חוסר אנרגיה ועייפות, אובדן משמעות, חוסר יכולת ליהנות מדברים שבעבר היו מהנים, חוסר סבלנות ועצבנות כלפיי הסביבה, תנודות במצב הרוח, מחשבות על מוות, קושי לישון או עודף שינה, שינויים בתיאבון ובמשקל, קושי להתרכז ועוד. כל אלו יכולות להתרחש בעוצמות שונות וככל שעוצמתן חזקה יותר המצוקה הנפשית חזקה יותר והפגיעה בתפקוד נעשית קשה יותר. דיכאון יכול להתרחש בתגובה לאירוע טראומטי או משבר חיים עכשווי, אך עשוי גם להתפתח אצל אדם שגדל עם הורים דיכאוניים, שחווה אובדן בגיל הילדות ופעמים רבות גם ללא אירוע ברור שקדם לו. בעוד שלעתים אנשים מתגברים על דיכאון בכוחות עצמם, פעמים רבות דיכאון שלא מטופל עשוי להתעצם ולהעמיק. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהתמודדות עם דיכאון באמצעות הבנת המקור והקשיים שנמצאים בבסיס הדיכאון, עיבוד של חוויות עבר, שיקום הערך העצמי, שיפור יכולות וויסות הרגש ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.
קשיים בתפקוד עשויים לבוא לידי ביטוי בפגיעה ביכולת לעבוד, לנהל מערכות יחסים ועוד. אין מדובר רק במצבים בהם האדם אינו מסוגל לעבוד או לנהל מערכות יחסים כלל, אלא גם במצבים בהם כושר העבודה נפגע באופן יחסי (למשל, אדם שרגיל לעבוד חמישה ימים בשבוע, כעת מצליח לעבוד שלושה) או איכות מערכות היחסים נפגעה (תחושת בדידות או ניתוק מהסביבה על אף מפגשים עם אחרים).
אכילה רגשית היא סימפטום נפוץ מאוד של דיכאון שמוביל לאחת מהבעיות הקשות בעולם המערבי כיום – השמנת יתר. למעשה, אכילה רגשית היא סגנון התמודדות של האדם עם הקשיים הנפשיים שנמצאים בבסיס הדיכאון. לכן, פעמים רבות אנשים שמתמודדים באמצעות אכילה רגשית כלל לא מודעים לכך שהינם בדיכאון, כי האכילה כמו 'מכסה' על הסימפטומים האחרים. הם עשויים לעשות דיאטות מרובות ולעסוק בפעילות גופנית מרובה ולעתים אף לרדת במשקל לתקופה, רק כדי להעלות אותו בהמשך בחזרה ולחזור למשקלם הקודם. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע מאוד בהבנה ופירוק הדרגתי של הקשר בין האכילה למצב הנפשי-רגשי וכך לעזור לאדם לפתח דפוסי התמודדות בריאים ומיטיבים יותר.
ניהול כעסים. דיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בחוויה של כעס בעוצמות משתנות, לעתים באופן שנראה לא פרופורציונאלי לאירוע שקדם לכעס. כעס הוא רגש הכרחי וחשוב שיכול לעזור לנו לשמור על עצמנו כאשר אנחנו חשים מאוימים או בסכנה, אך כאשר הוא יוצא בצורה תוקפנית או אלימה הוא עשוי להעמיד אותנו ואת הסביבה שלנו בסכנה, כמו אש ששורפת ומכלה את כל מה שעומד בדרכה. מנגד, כאשר קיים קושי לבטא את הכעס, הוא יכול לשרוף אותנו מבפנים וייצר כאב נפשי רב. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להבין את המקורות של הכעס ולעזור לגבש דרכי ביטוי אדפטיביות עבורו.
ביקורת עצמית מופרזת היא דפוס מחשבה שמאפיין מאוד אנשים בדיכאון. ביקורת עצמית היא כמו קול פנימי שבוחן כל צעד שלנו ושופט אותו. לרב, ביקורת עצמית מתפתחת על מנת לשמור עלינו, שנהיה הכי טובים שאנחנו יכולים, אך במקרים רבים היא יוצאת מכלל שליטה, מייצרת תחושה ששום דבר שאני עושה אינו מספיק טוב, מעוררת אשמה ומערערת את היציבות. בהמשך גם היא מצמצמת את המרחב הנפשי, מקשה על חשיבה יצירתית ועל פתרון בעיות ולכן גם פוגעת בתפקוד הכללי. בטיפול פסיכולוגי ניתן ולייצר מרחק בין האדם והקול הביקורתי שלו ולפתוח את המרחב הנפשי, לאפשר תחושה של חופש פנימי וכך גם לקדם התנהגות שתואמת יותר את הצרכים והמטרות של האדם, ולא מונעת מתוך תחושה של פחד והתגוננות.
משברי חיים
גירושים הנם אירוע פסיכולוגי מאתגר בעל משמעות רבה. החל מהמחשבה על גירושים, כאשר נפרדים כל אחד לדרכו ולעתים לעוד תקופה ארוכה לאחר מכן – תהליך פירוק המשפחה (עם או בלי ילדים) מלווה ברגשות עוצמתיים, שפעמים רבות לא מקבלים את המקום הראוי להם כיוון שהכוחות מושקעים בפרידה הממשית. טיפול פסיכולוגי סביב תקופת הגירושים – עבור אחד מבני הזוג או בתהליך של טיפול זוגי – יכול לסייע בעיבוד הרגשות והקשיים שצפים, להקל על תהליך הפרידה ועל התארגנות לקראת החיים שאחרי.
פיטורים ממקום עבודה עשויים להציף תחושות של אובדן שליטה, חרדה, כעס, בושה ודימוי עצמי נמוך. בעוד שאלו רגשות טבעיים ביותר בתגובה לאירוע שכזה, פעמים רבות אנשים מתקשים לבטא אותם ולשתף את סביבתם. טיפול פסיכולוגי סביב פיטורים יכול לסייע לאדם לעבד את רגשותיו, להתחבר לכוחותיו מחדש ולהעלות את דימויו העצמי, למצוא יציבות, לפתח הבנה מחודשת של הרצונות והמטרות בחיים ולקבל החלטות שיקדמו אותו אל עבר מטרות אלו.
מחלה או פגיעה גופנית נמצאת בקשר ישיר ודו כיווני עם המצב הנפשי. כאשר הגוף חולה או פצוע, יש בכך להעלות רגשות של בושה, אכזבה ופגיעה בימוי העצמי. כמו כן, הצורך בטיפולים ובבדיקות רבים עשוי לייצר לחץ רב, ותחושות של חוסר וודאות לגבי העתיד שעשויות להיות מפחידות ומשתקות. מנגד, הרגשות שעולים, אם אינם מקבלים את היחס הראוי, עשויים לגזול מהאדם כוחות הנחוצים לתהליך ההחלמה. לעתים, בשל הצורך הרב בעזרה ממשית מהסביבה, קיים קושי לשתף ולהיעזר בנוגע למצב הנפשי-רגשי. טיפול פסיכולוגי יכול לאפשר להביא לידי ביטוי את הרגשות הללו, להתארגן נפשית מחדש סביב המחלה ולתמוך בתהליכי החלמה.
אובדן של אדם קרוב הוא אחד האירועים המלחיצים ביותר בהם בני אדם נתקלים במהלך חייהם, וההתמודדות עמו כרוכה בהתארגנות מחודשת של הנפש לחיים, המתרחשת בתהליך האבל. בשל עצמתו הרגשית של האירוע, אובדן של אדם קרוב עשוי לפעמים להוות טריגר להופעתם של סימפטומים מסוגים שונים. טיפול פסיכולוגי במהלך תקופת האבל יכול לסייע בעיבוד האובדן והבנת התמורות המתרחשות בנפש, התארגנות ומציאת משמעות.
בני נוער ומבוגרים צעירים
גיל ההתבגרות היא תקופה שכוללת משימות ואתגרים רבים ויכולה להיות לא פשוטה עבור בני נוער רבים. הדרישות הלימודיות עולות ומייצרות לחץ; אינטראקציות חברתיות מעסיקות מאוד וחשיבותו של הסטטוס החברתי עולה לראש סדר העדיפויות; שינויים גופניים, הורמונליים ורגשיים מתרחשים באופן תדיר ומפגישים את הילד עם מצבים נפשיים עמם עוד לא נתקל בעבר; המיניות מתחילה להתפתח ועולות שאלות ותהיות סביב המיניות של העצמי והסביבה; זו תקופה שבה מתחיל תהליך של הגדרה עצמית וגיבוש זהות במהלכו בני הנוער מתחילים לגבש את תפיסתם העצמית – מי הם, מה הם ומה תפקידם בעולם; בעידן המודרני, גורמים נוספים מתווספים למשוואה כאשר הטכנולוגיה מספקת גישה למידע אינסופי – שיכול להיות לא מותאם במקרה הטוב ושקרי או פוגעני במקרה הפחות טוב (בריונות ברשת, חשיפה לפורנו או לאלימות) . גיל ההתבגרות היא תקופה בה המוח גמיש ומשתנה תדיר, תקופה בה בני הנוער מסגלים לעצמם אמונות, דפוסי חשיבה והרגלים שיש בכוחם להתקבע וללוות אותם להמשך חייהם. אולם, דווקא בתקופה הזו, בה באופן טבעי ובריא לחלוטין בני נוער רבים תופסים מרחק מההורים, ממעטים לשתף אותם במתרחש בחייהם ומסרבים להיעזר בהם ובניסיונם.
גם עבור בני נוער שאינם סובלים מקשיים נפשיים ספציפיים כמו חרדה או דיכאון (אך כמובן שגם עבור אלו שכן), טיפול פסיכולוגי בתקופת גיל ההתבגרות יכול להוות מקום בטוח לשתף במה שעובר עליהם בסביבה בטוחה, תומכת, אחראית ונטולת הסביבה הטיפולית יכולה לאפשר לשאול שאלות ולדון בנושאים שאחרת היו נשארים לא מדוברים. בטיפול ניתן לפתח מיומנויות תקשורת, ללמוד לווסת את רגשות, להעלות את הערך העצמי ועוד. טיפול פסיכולוגי עבור בני נוער יכול להיות קצר טווח או ממושך בהתאם לצרכים של בן או בת הנוער וההורים.
צבא הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של רב הישראלים. שירות צבאי עשוי להפגיש עם מגוון שאלות, תהיות, חששות וקשיים. לפני הגיוס: שאלות כמו האם להתגייס או לאן להתגייס וחששות לגבי התפקיד אליו ישובצו והיכולת לעמוד באתגר מהווים מקור לחרדה. במהלך השירות הצבאי: ההתמודדות עם מסגרת נוקשה ומגבילה, המרחק מהבית והמשפחה, הדרישות הגבוהות והמפגש עם אלימות ואירועים טראומתיים – כל אלו מעוררים לחץ ומצוקה נפשית. טיפול פסיכולוגי יכול לאפשר תהליך פנימי של בירור והבהרה של הרצונות, השאיפות והמטרות משירות הצבאי, לסייע להתאים את הציפיות לקראת השירות הצבא, לאפשר פורקן של הרגשות התחושות שעולים במהלך השירות ולעבד חוויות קשות איתם נפגשים במהלך השירות.
צעירים רבים בישראל נוסעים לטיול הגדול אחרי הצבא.עבור רבים, לא מדובר בחופשה לצורך התרעננות וטעינת מצברים אלא במסע ארוך ומשמעותי, הרחק למקומות שונים על הגלובוס ובו זמנית עמוק פנימה, לנפש של עצמם. הטיול אחרי הצבא לרב פותח את הראש למגוון האדיר של האפשרויות שקיימות בעולם – מקומות , תרבויות, אנשים. זוהי תקופה שבה צעירים רבים מרגישים כל יכולים, פורצים את הגבולות של עצמם ומתנסים בכל מה שהעולם יכול להציע – סקס , סמים ומה שבא ליד. עבור הרב, המסע מסתיים לאחר כמה חודשים לעתים שנה ויותר והחזרה למציאות עשויה להיות קשה ומאתגרת. טיפול פסיכולוגי יכול לאפשר להתמודד עם הדאון שאחרי הטיול, לעבד את החוויות המשמעותיות שהתרחשו, להתאזן ולמצוא יציבות, לסדר את המחשבה, לגבש סדר עדיפויות. עבור מי שהתנסו בשימוש בחומרים משני תודעה (פסיכדליים), טיפול יכול לסייע בהבנה ואינטגרציה של חוויות שחוו.
מציאת זוגיות בעולם המודרני היא משימה לא פשוטה. דווקא היום כאשר בעידן האינטרנט והאפליקציות בו הדרכים ליצירת קשר וכמות האפשרויות הנן רבות לאין שיעור מאשר בעבר, צעירים רבים מוצאים עצמם טובעים בים האפשרויות. חלקם יוצאים לדייטים רבים אך מתקשים להיפתח ולהכיר באמת ולאפשר העמקה של הקשר וכך נשאבים למעגל של דייטים ראשונים שחוזרים על עצמם. אחרים מרגישים מוצפים ומשותקים אל מול מגוון האפשרויות ולכן נמנעים לצאת ולהכיר כלל. את כולם החיפוש אחר זוגיות מפגיש עם שאלות לגבי עצמם, לגבי התפישה שלהם את העולם ואת בן או בת הזוג שהם מחפשים ולגבי מהו ואיך מנהלים מערכת יחסים איכותית ומספקת. טיפול פסיכולוגי הוא הזדמנות לפגוש את השאלות ותהיות הללו, להבין מה הצרכים והרצונות שלנו, אילו התנהגויות מקדמות אותנו ואילו מכשילות אותנו בדרך למציאות מערכת יחסים משמעותית.
טיפול זוגי
מערכות יחסים זוגיות רומנטיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים ומשמעותי עבור רב האנשים. זוגיות היא ביחד, שותפות לדרך. זוגיות יכולה לספק עבורנו את הצרכים הבסיסיים ביותר של ביטחון, קרבה ואינטימיות, להיות מקום לשיתוף ופורקן, להוות מקור לכוחות והתחדשות, לייצר מרחב עבורנו לגדול ולהתפתח ולהגשים את עצמנו. עם זאת, זוגות רבים מוצאים את עצמם במצב שבו הזוגיות הופכת מנעימה, מספקת ומאפשרת לקשה ומאתגרת. לפעמים הקושי בא לידי ביטוי בריבים עוצמתיים ובלתי פוסקים, לפעמים בתחושות של ניתוק, בדידות וזרות. לעתים הדבר מתבטא בריחוק מיני, או בתחושה כללית של חוסר סיפוק מהקשר ועוד.
קשיים במערכות יחסים זוגיות יכולים לנבוע ממגוון של סיבות: מחלוקות בנוגע לתכנון כלכלי או לחינוך ילדים, אי הסכמה על חלוקת מטלות ותפקידים, משברי חיים בלתי צפויים, קונפליקטים עם המשפחה הגרעינית של אחד מבני הזוג, משברי אמון כתוצאה מבגידה, תפישות עולם שונות ועוד.
בטיפול זוגי (נקרא גם ייעוץ זוגי) שני בני הזוג עובדים ביחד עם המטפל על מנת לייצר מרחב שבו ניתן לבטא באופן פתוח וכן את הרגשות, הקשיים והצרכים של שני הצדדים בקשר. באמצעות תקשורת אמפטית ומכילה ניתן לחקור יחד את הקשר. החקירה מקדמת הבנה ובהירות לגבי המקום שכל אחד מבני הזוג נמצא בו ומה הוא או היא צריכים כדי לגדול ולהתפתח דרכו. למעשה, בטיפול זוגי ניתן ללמוד איך לצמוח יחד מתוך משבר במקום לקרוס או להתמוטט, להבין את הצרכים של כל אחד מבני הזוג, ללמוד איך לבקש, להקשיב ולתת את מה שהצד השני צריך, או לקבל בהבנה כאשר הצרכים לא תמיד מתמלאים. בטיפול זוגי ניתן לפתח להעמיק את השפה הזוגית ולסלול ביחד דרך משותפת וחדשה.
במקרים אחרים, החקירה המשותפת מובילה להבנה שהדרך הנכונה עבור אחד או שני הצדדים היא דווקא להיפרד. זו עשויה להיות הבנה כואבת או מאכזבת, אך גם חשובה ומשמעותית ולבסוף גם מאוד משחררת. במקרים כאלו, טיפול זוגי יכול ללוות את בני הזוג בתהליך הפרידה על מנת לאפשר לשני הצדדים להיפרד בצורה בריאה ומיטיבה, לצאת מהקשר עם הבנה לגבי הסיבות לפרידה, עם תחושה של השלמה עם הבחירה להיפרד והרגשת מסוגלות לקראת המשך הדרך. במקרים בהם פירוק מערכת היחסים כולל גם ילדים או נכסים, טיפול זוגי יכול לעזור לקבל החלטות משותפות בצורה מכבדת ומותאמת עבור שני הצדדים.
הדרכות הורים
הדרכות הורים הן פגישות בין מטפל לבין הורה, הורים או דמויות מטפלות עיקריות של ילד. הדרכות הורים יכולות ללוות טיפול של ילד, או להתקיים בנפרד או לחלוטין מבלי שהילד מגיע לטיפול בעצמו. הדרכות ההורים שאני מציע מתקיימות ללא מפגשים טיפוליים עם הילד. הרציונל מאחורי הדרכות הורים ללא מפגשים עם הילד הוא שבאמצעות פיתוח היכולת של ההורים להבין את ילדים ואת הקושי שלו, לראות את הצרכים שלו וגיבוש אסטרטגיות פעולה שונות, ההורים הם אלו שמטפלים בילד ומייצרים את השינוי שהוא זקוק לו.
גידול וחינוך של ילדים עם הפרעות קשב או קשיי קשב יכול להיות אתגר רציני עבור הורים. קשיי התארגנות שמובילים לאיחורים, בלגאן וחוסר סדר בבית, קשיים בבית ספר, קונפליקטים סביב לימודים והתנהגויות מסוכנות הן רק חלק מהדברים איתם הורים לילדים אלו מתמודדים. ישנם הורים שמתקשים לקבל את האבחנה ונוטים להתנהג בנוקשות כלפי ילדיהם מבלי להבין שהם מציבים דרישות בלתי אפשריות עבור ילדיהם. מנגד, ישנם הורים שמורידים את הציפיות ונוטים לוותר לילד בכל מצב כיוון שקשה לו, וכך פוגעים בביטחון העצמי שלו ומונעים ממנו להגשים את הפוטנציאל שלו. בהדרכת הורים ניתן לדבר על הקשיים באופן פתוח, לתת מקום לרגשות שעולים, להבין טוב יותר את ילדם ועם מה הוא מתמודד, לגבש דרכי התמודדות מעשיות עבורם ועבור ילדיהם, ולמצוא את האיזון בין וויתור להצבת גבולות מיטיבה.
מעבר בית או מעבר בית ספר הוא שינוי גדול ומשמעותי. הפרידה מהידוע והמוכר שעשויה להיות מעציבה וקשה, חוסר הודאות והחששות לקראת המעבר, והמעבר עצמו שדורש הסתגלות, פיזית ונפשית. ישנם ילדים שעשויים להגיב למעברים בצורת מרד וחציית הגבולות ומנגד, ישנם ילדים שיסתגרו וידחיקו את קשייהם פנימה. בהדרכת הורים ניתן לחקור ולהבין את הקשיים עמם הילד מתמודד ,למצוא דרכים להסביר ולתווך לילד את המעבר ולספק לו את הביטחון תמיכה להם הוא זקוק.
גם ללא מצב או אירוע ספציפי עמו הילדים מתמודדים, הורות מפגישה עם שאלות ודילמות רבות. ייתכן ואתם מרגישים שמשהו קורה אצל ילדכם שדורש התייחסות אך לא לחלוטין ברור לכם מה; ייתכן שההתנהגות של ילדכם משתנה באופן שמרגיש שהוא מנסה להביע משהו אך אינכם מצליחים להבין אותו; ויכול גם להיות שאתם מרגישים שמשהו בהתנהגות שלכם כלפיי הילד לא נכון בשבילו אך מתקשים לחשוב מה ניתן לעשות אחרת. הדרכת הורים היא מקום לשתף להביא אליו דילמות, תהיות ומחשבות שקשורות לגידול ילדכם ולחשוב על משמעות הדברים ומה נכון עבורכם ועבור ילדכם.
מלבד המצבים שמופיעים מעלה, טיפול פסיכולוגי יכול ללוות ולתמוך במגוון תהליכי התפתחות וצמיחה נפשיים.
קבלת החלטות
לאורך חיינו אנו מגיעים לצמתים בהם אנו צריכים לקבל החלטות. בחירה או החלפה של מקצוע או תחום לימודים, מעבר לחו"ל, הבאת ילדים ועוד ועוד. לעתים הסביבה מפעילה לחצים לכאן או לכאן, או אנו מוצאים את עצמנו אמביוולנטיים ולא ממש ברור לנו מה ההחלטה הנכונה. טיפול פסיכולוגי הוא הזדמנות לחשוב יחד על צמתי החלטות שכאלה, לשקול את מגוון האפשרויות ולתת מקום ללבטים והחששות, על מנת להיות יכולים לקבל החלטות ממקום פתוח, מודע ושלם.
הרחבת המודעות
הרחבת המודעות היא תהליך שמתרחש ככשל שאנחנו מתפתחים וגדלים – נפשית, רגשית ורוחנית. כאשר המודעות מתרחבת מתאפשר לנו יותר ויותר לשים לב למה שאנחנו מרגישים, לכוחות הפנימיים שפועלים בנו, להיות יותר קשובים לעצמנו ולסביבה שלנו, להכיל את המורכבות של העולם מסביבנו, להשתחרר מדפוסי מחשבה, התנהגות והרגלים שמעכבים אותי ולחיות חיים מלאים, עשירים ומספקים יותר. טיפול יכול ללוות לתמוך בתהליכים אלו של צמיחה והתפתחות באמצעות פיתוח יכול ההתבוננות, העמקת החיבור לרגש, אתגור דפוסי מחשבה ויצירת מרחב פתוח ומאפשר בו ניתן להביא לידי ביטוי חלקים בנפש שאינם מקבלים ביטוי.